על מוסיקה ,פעוטות והקשבה

מהי השפעת המוסיקה על התינוק? מהו חלקם של ההורים בחוויה הזו? איזו מוסיקה כדאי להשמיע לילדינו? האם כדאי לקחת תינוקות לחוג מוסיקלי? על שאלות אלו ועוד משיבה המוסיקאית יעל ארנון.

מאת: יעל ארנון - ורד

המאמר מתאים לכל הגילאים

ילדים ומוסיקה - כמעט שתי מילים נרדפות: גם המוסיקה, כמו הילד, פשוטה, מרגשת, ספונטנית .לעיתים רגועה , לעיתים מלאת מרץ, לעיתים נוגה ולעיתים הכי שמחה בעולם אך במיוחד, יותר מכל, אמיתית ונוגעת. ממש כמו האוצרות שלנו.

המוסיקה היא הוויה. היא בוקעת מכל פינה ונמצאת כל הזמן. לנו נותר רק להקשיב, ממש כשם שילדינו נמצאים כל הזמן ולנו נותר רק להביט.

לילד מוסיקה היא אוצר ומן הראוי שייחשף אליה כל הזמן. אין בכוונתי שיש לקחת את הילד לקונצרט או לחוג כל יום, ממש לא, אלא להפוך את המוסיקה ליומיומית, או יותר מדויק להפוך את היום יום למוסיקה. גם אם לא נספק שום גירוי מכוון, התינוק חווה את העולם באמצעות חושיו. תפקידינו אם כך הוא למנן, לכוון ולהיות איתו בחוויה הרגשית שהמפגש עם המוסיקה מזמן לו.

לדוגמא- אם אנו מטיילים עם הילד (והילד יכול להיות תינוק, פעוט ואפילו מתבגר!) ושומעים שירת ציפורים, כלב נובח, או את משב הרוח בענפי העצים, ניתן להגיב בצורות שונות. בכל תגובה אפשרית טמון מסר אחר לחלוטין.

1. נוכל לחדד את החוויה פשוט על ידי התבוננות ותמיכה (אם דיברנו באותו הרגע אולי נפסיק לרגע כדי לתת לילד אפשרות לקשב מוגבר. נוכל גם ללוות את החוויה במבט משמעותי או במגע האומר "אני נמצאת כאן איתך ומרגישה כמוך" לאחר מכן אפשר להוסיף מלל קצר המסכם ומעבד את החוויה.) בכך נאפשר לילדנו לחקור ולהעמיק את המוסיקה הסובבת אותו .

2. נוכל להתעלם מהקולות והצלילים לחלוטין ולהמשיך לעסוק בעניינינו (הליכה מכוונת לסופר, לגן או למפגש חברתי) ובכך המסר שלנו יהיה: העולם הוא ענייני בלבד והמוסיקה שבדרך היא דבר פחות חשוב.

3. נוכל להתייחס לגירוי כגורם מפריע ולנסות לגבור עליו באמצעות צעקות או הליכה מהירה יותר. בכך אנחנו מבטלים לחלוטין את הצורך של ילדינו לחקור ולהתעכב ובמילים אחרות- מבטלים את הצורך להקשיב.

הקשבה - על מנת שנקשיב לעולם מסביבנו, על מנת שנוכל להקשיב לילדנו, עלינו קודם כל להקשיב לעצמנו.

ליבה של אמא, קולה של אמא

הצליל הראשון ששומע התינוק, עוד בהיותו ברחם, הוא פעימות הלב. ליבו שלו וליבה של אימו. פעימה משמעה דופק, דופק משמעו - קצב! צליל פעימות הלב של אמו וצליל קולה, יהיה עבורו גם עם היוולדו, המוסיקה הנפלאה, המרגיעה, החשובה והמפתחת ביותר.

לכן מומלץ ואף חיוני שכל אם, ללא קשר לכישוריה המוסיקליים תשיר או תדקלם לתינוקה.
מה לשיר? שיר שאת אוהבת, שיר מהילדות שלך או שירים שאת ממציאה. השירים המועדפים על תינוקות הם שירים קצרים ובעלי מוטיבים חוזרים , הדקלומים יהיו מחורזים ומתנגנים .

באופן טבעי אנו מדברים לתינוקות שלנו בשפה "תינוקית" כלומר לאט, גבוה ומודגש. זה נפלא! התינוקות והילדים זקוקים לדרמטיות על מנת לזהות, להבחין וללמוד על ההבדלים במוסיקה ובשפה. הלימוד נעשה באמצעות התבוננות וחיקוי ומכיוון שקולו של הילד הנו גבוה מטבעו, ככל שנשיר ונדבר אל הילד בקול גבוה יותר (ובמקום שנוח לנו) כן ירבו הסיכויים לחיקוי מצדו וללמידה נכונה של הפקת הקול.

בתחילת החיים של התינוק אין טעם מיוחד בהשמעה מכוונת של קלטות. הוולד הרך לא יכול לבודד ולעבד את הקול הבוקע אליו דרך המגבר. המוסיקה המוקלטת מתערבבת עם שאר הקולות והתינוק חווה הכל כבליל אחד של רעש רקע. כמובן שניתן להשמיע מוסיקת רקע ,בשבילנו ,ליצירת אווירה. כשאנו רגועים, מן הסתם, התינוקות שלנו גם.

דרכים ליצירת תיווך מוסיקלי מתאים לתינוקות

1. קשר עין - קשר עין הינו תנאי ראשוני והכרחי ללמידה, לקשב ולתקשורת מוסיקלית. כאשר אנו מדברים אל חבר ורוצים שהוא יקשיב לנו באמת, אנו יוצרים אתו קשר עין המאפשר את תחושת הקירבה ומזמין הקשבה. על אחת כמה וכמה עם התינוקות שלנו שלומדים דרך העיניים המביעות שלנו, בעצם את הכל.

2. תנועה - אין קול ללא תנועה ופעוטות לומדים על המוסיקה מתוך תנועת גופם. ריקדו עם התינוק, ערסלו אותו, הקפיצו אותו על הברכיים תוך כדי שירה ודקלום מתאימים או קלטת מתאימה. כמו כן שירים ודקלומי אצבעות למיניהם הבאים בהתאמה מדגישים את הקשר בין התנועה למוסיקה.

3. קירבה פיזית ומגע - כשאנו שרים או מדברים לתינוק נתקרב כך שיוכל להתבונן בנו מקרוב. יותר מאוחר סביר להניח שגם ישלח ידיים אל עבר פנינו ופינו. בכך נאפשר לו לחקור מאיפה וכיצד מופק הקול הקסום הזה.

4. דיבור ושירה ברורים ורחבים - כדאי להקפיד על תנועות ועיצורים ברורים ואף להדגיש ולהגדיל את המפתח של התנועות ולהשתהות מספיק זמן כדי לאפשר לתינוק לקלוט את המתרחש.

5. הדגשות וניגודים במוסיקה - על מנת להרגיע ולהרדים תינוק נבחר בשיר מונוטוני. על מנת להגביר את הערנות והקשב של התינוק נבחר שיר או דקלום המכיל ניגודים המשתנים באופן קיצוני (מהר ולאט חלש וחזק גבוה ונמוך ועוד).

6. זמני שקט ונשימה - אין אור בלי חושך ואין מוסיקה ללא שקט. הזכרתי מקודם השתהות, אוסיף שהשתהות מאפשרת השתאות. המוסיקה מקבלת את מקומה הראוי רק כאשר אנו נושמים בין משפט למשפט ומאפשרים קצת שקט להפנמה להתחדשות ויותר מאוחר גם לתגובה.

7. חזרות - כשבתי בת החצי שנה איננה נינוחה, השיר החדש והיפה ביותר לא ירגיע אותה. לעומת זאת רק אתחיל לפזם את הצלילים הראשונים במנגינה המוכרת והאהובה עליה והרי זה פלא: חיוך רחב של "את זה אני מכירה ואוהבת" מתפשט על פניה. התינוק זקוק בדיוק כמונו למוכר ולאהוב על מנת שייווצר אצלו הבטחון הבסיסי הדרוש להמשך למידה והעמקה בקיים.
לעיתים מתוך רצון חזק לעניין ולתת אנו יוצרים בדיוק את ההפך ומפתחים בלבול ואדישות. מומלץ להשאר צנועים ופשוטים.

8. התמדה - יש להתמיד בשיר או בדקלום החדש שבחרנו ולחזור עליו כ-3 פעמים ברצף. גם אם התינוק נראה כמאבד עניין, המשיכו לשיר וראו כי הוא יחזור להתרכז. בכך ניתן לתינוק הזדמנות ללמוד,להכיר לרכוש בטחון שהנה המוסיקה לא נעלמה ולהכין את הקרקע לתגובה.

9. שרשרת של תגובות - גם אם אין כל תגובה נראית לעין, קשר עין בין התינוק להורה בזמן השיר או הדקלום מעיד על הקשבה. הקשבה מעידה על הפנמה וספיגה ובהמשך יוצרת תגובה, כולל תזוזה והשמעת קולות.
לאחר שזכינו לתגובה מצד הפעוט נאשר את קבלתה על ידי תגובה מצדנו המחקה את מחוותו. בכך נאשר את יצירת הקשר ואת השתתפותו הפעילה בעשייה המוסיקלית ונגרה אותו להמשיך ולשכלל את תגובותיו.

10.סביבה מזמינה - תינוק או ילד המצליח להפיק צליל מחפץ או מכלי נגינה כאילו ניצח על תזמורת שלמה. הסיפוק הוא אדיר והרי זוהי ממש חדוות היצירה!
ספקו סביבה צלילית המגרה את הילד לחקירה - כדורים או קוביות פעמון, פעמוני רוח, תופים וכלי הקשה קטנים וצעצועים מפיקי צליל למיניהם. אם אנו יוצרים את הגירוי המוסיקלי בעצמנו, עדיף להתמקד בגירוי אחד בכל פעם על מנת לחדד את הקשב ולא ליצור עומס.

בחירה והשמעה של מוסיקה מוקלטת

כשלתינוקנו מלאו כבר כמה חודשים בעולם, נוכל להתחיל לעשות שימוש מכוון במוסיקה מוקלטת .

בבואנו לבחור דיסק עלינו לשים לב לכמה גורמים חשובים:
א. המוסיקה נעימה לנו.
ב. השירים או הקטעים המוסיקליים קצרים ומתאימים לאורך הקשב של התינוק.
ג. עדיף לבחור קטעים אשר מנוגנים בכלים חיים ואקוסטיים ולא מעובדים לסינטסיזר אשר משטיח את המוסיקה.
ד. מוסיקה לא עמוסה וללא ריבוי כלים.

ככלל, הקלטות הראשונות המומלצות בחייו של תינוק הם קלטות בהם נשמע קול גבוה של אישה בלווי כלי אחד הרמוני וכלי אחד מלודי לכל היותר (גיטרה, חליל או תוף עדין) .
מוסיקה אנסטרומנטלית (כילית) פשוטה, אף היא אפשרות נפלאה ובתנאי שהיא מבוצעת בפשטות ועל פי הכתוב לעיל.

בהמשך לכשיתפסו הקלטות מקום של כבוד , נוכל לחשוף את הפעוט לסגנונות מוסיקליים מגוונים ושונים על מנת שיוכלו לעצב את טעמם האמנותי. גם אז חשוב ביותר להקפיד על כללים מסוימים ובראשם איכות הביצוע. ביצוע איכותי הכרחי להעברת המסר המוסיקלי והאמנותי.

שימו לב לקולו של הזמר/זמרת הבוקעים מן הקלטת. האם הוא נעים לאוזן? בעל הבעה ועומק? האם אינו צווחני ואו צעקני יתר על המידה? האם אינו מזייף?
ידוע גם שמוסיקה חיה ומוסיקה מוקלטת המנוגנת בכלים חיים הינה מועדפת ובעלת השפעה חיובית יותר לעומת מוסיקה המופקת מכלים אלקטרונים.

כמה דגשים נוספים

אל תבחרו במוסיקה קלאסית אם אינכם אוהבים להאזין לה. בכלל, אל תבחרו במוסיקה מסויימת, דווקא בגלל מחקרים הממליצים על כך. החוויה שלכם היא החשובה. יש מוסיקה המתאימה יותר לפעוטות אך המוסיקה ה"נכונה" והאיכותית ביותר תהיה בטלה בשישים ללא החוויה המתלווה אליה.

למוסיקה יש כוח רב בו ניתן להשתמש לטוב ולרע. כשאנו משתמשים במוסיקה אך ורק בכדי ליצור מניפולציה זהו ניצול ציני של מדיה אמנותית ותקשורתית ומסר מסוים ביותר לילדנו. לאחרונה קימות בשוק קלטות בהם נאמר לילד לבצע מני פעולות שהיינו רוצים כגון צחצוח שניים, סידר החדר ועוד,ישנן קלטות שאפילו פונות לילד בשמו (דמיינו איזו השפעה אדירה זו...)
החליטו בעצמכם מהן האיכויות והמסרים החינוכיים של קלטות אלו אך לדעתי, אם אנו רוצים לרתום את המוסיקה לעזרתנו בואו ונשיר לילד שיצחצח את שיניו כך נהפוך את הקושי לבדיחה מוסיקלית ונשתמש במוסיקה כמנוף לתקשורת ולא כ"תעמולה".

תקשורת וחווית המוסיקה בקבוצה

אחת המטרות של חוג מוסיקה לקטנטנים היא החשיפה לרפרטואר של שירים ודקלומים ופעילויות מתאימות המחזקות ומפתחות את הקשרים המוסיקליים השונים ובכך מסייעת להתפתחות השמיעה והתפתחות המח בכלל.

אך ישנה עוד מטרה, והיא חווית המוסיקה בקבוצה. רגעי הקסם המוסיקליים מוגברים אלפי מונים כאשר הם מתרחשים בקבוצה. כשהתינוקת שלי שומעת צליל גבוה ורואה עוד שבע אמהות מנופפות בידיהן כלפי מעלה החוויה שלה מועצמת. ודאי וודאי כשכולנו שרים ומנגנים יחד בהתאמה. בכך מקבל התינוק הזדמנות להיות ואף לקחת חלק בקונצרט פעיל .

על מנת לגדול להיות מבוגר קשוב, מתקשר ויוצר, עלינו לשאוף לכך שילדינו ילמדו לבודד את קולם הפרטי מקול השאר. לחוש את הפעמה שלהם ואז מתוך בטחון עצמי לדעת להתאים את עצמם.

הומור מוסיקלי

רגע לפני שאסכם את הכתוב ברצוני להוסיף דבר נוסף קטן אך גדול. תבלין פשוט אך חיוני לחיבור בין מוסיקה וילדים (ולחיים בכלל) הוא קיומו של הומור מוסיקלי. המוסיקה טומנת בחובה שפע של הומור והילדים חשים וזקוקים לכך. בדיחות מוסיקליות הן רבות וקולות וצלילים מצחיקים ישנם בשפע.

למשל, בשיר על השפן הקטן, המילה אפצ'י הינה גם מצחיקה וגם שוברת את המקצב, אך עלינו להדגיש אותה באמצעות טונציה, תנועה או עצירה פתאומית על מנת לחדד את ההומור.

בבואכם להשתתף בחוויה המוסיקלית של ילדכם, זיכרו להשתעשע ולשחק איתם. לא בכדי המילה האנגלית "לשחק" (Play), משמעה גם לנגן. בואו ניצור ונעשה מוסיקה מתוך הנאה ולשם הנאה.

סיכום

מתוך החוויה המוסיקלית לומדים ילדים על מסגרת ועל חופש (מבנה ואלתור), על לבד ועל ביחד (סולו וטוטי), על דינמיקה, על ניואנסים, על הומור והכי חשוב על הקשבה, על העולם ועל עצמם.

בואו נאפשר להם את המתנה הזאת של הטבע כצידה לדרך המיוחדת בה הם הולכים.
אם רק נתייחס, נקשיב ונפנה את תשומת לבם למוסיקה שבדרך הרי שכבר פתחנו בפניהם את השער לעולם של צלילים ,עולם של רגשות , עולם של הנאה ושל חדוות יצירה.

תודותי נתונות למורותיי אורלי צלאל ומיכל חפר ולילדים שחולקים איתי את החוויות המוסיקליות הראשוניות שלהם.

---

הכותבת הינה מוסיקאית, חלילנית, כותבת ומלחינה שירים וסיפורים לילדים, יוצרת, מנגנת ומנחה מופעים מוסיקליים לילדים ולמבוגרים, חוגים וקבוצות מוסיקאליות.
לפרטים נוספים והאזנה לשירים ולקטעים מוסיקליים אתם מוזמנים לבקר באתר של ילדוג'אז