באיזה גיל הילד שלך?     0-3 חודשים   |   3-6 חודשים   |   6-12 חודשים   |   1-2 שנים   |   2-3 שנים   |   גילאי גן   |   גן חובה   |   ביה"ס היסודי   

תולעים הגיעו לביקור

הן קטנות ונבזיות ומסוגלות למרר את חיי ילדינו. איך מזהים הופעה של תולעים? איך מטפלים בהן? האם ניתן למנוע את חזרתן?

מאת: אדוה לוטן

המאמר מתאים לגילאים 
תולעים, כמו כינים, הם סוג של מכת מדינה, בעיקר בגילאי הגן. כל מיני תופעות שיכולות לנבוע מסיבות שונות ומשונות, דוגמת כאבי בטן, עשויות להיות סימן להופעה של תולעים.

כיצד נזהה?


אם אנחנו שמים לב שהילד שלנו מגרד את הטוסיק שלו לעיתים קרובות.
אם הוא מתעורר לעיתים תכופות בלילה, התעוררויות בלתי מוסברות.
אם יש אודם ו/או גרד באזור הטוסיק ו/או אברי המין.
אם הילדה מתלוננת על "פיפי שורף".
אם היו מקרים של תולעים בגן. (תולעים הן סוג של טפיל שמדבק יותר מכינים כך שמאד לא רווח למצוא רק ילד אחד עם תולעים כמו שאין ילד אחד עם כינים לרוב).

אם התנאים האלה או חלקם מתקיימים, ניתן לחשוד בתולעים.


האם אפשר לראות אותן?


לעיתים כן, בעיקר בשעות בוקר (יען כי התולעים הן משכימות קום ויוצאות להתעמלות הבוקר שלהן יחד עם מארש צה"ל בגלי צה"ל). הן נראות כמו סרטים לבנים קטנים בערך באורך של 1 ס"מ.
איך רואים? משכיבים את הילד על הגב, מפסקים את "לחיי" הישבן ומציצים לכיוון פי הטבעת. רצוי עם תאורה חזקה/פנס.
אפשר לפעמים (לא תמיד) לראות אותן בצואה. לפעמים רואים ביצים שלהן מפוזרות באיזור פי הטבעת (לבנות, עגלגלות וקטנות).

חשוב להדגיש - אם לא רואים תולעים או ביצים, זה לא אומר שהן לא קיימות!

בדיקת מעבדה לגילוי תולעים בצואה היא אפשרית, אך בעייתית. הצואה חייבת להלקח בשעות הבוקר - נסו לגרום לילד קטן לתת צואה על פי דרישה...

עם זאת, גם כשמצליחים במשימה הזו, לא תמיד מצליחה הבדיקה לזהות את קיומן של התולעים גם כשהן שם ואז יש צורך לחזור על הבדיקה. מסיבה זו מבקשים הרופאים לעיתים לבצע שלוש בדיקות על מנת לוודא את קיומן של תולעים.


מהו הטיפול


הטיפול הוא פשוט וכולל מתן סירופ ורמוקס. קיימים 3 סוגי תולעים שונים, לכל סוג מינון שונה וצורת טיפול שונה. כפי שכבר הסברנו, אצל תינוקות וילדים מאוד קשה לאבחן באיזה סוג תולעת מדובר ורוצים לטפל כמה שיותר מהר כדי למנוע מהם סבל. לכן כל רופא/ אחות ממליץ על המינון החביב עליו מבין השלושה.
מידע על התרופה

כמו כן ניתן לתת לילד גם משחות שונות שעוזרות לטפל בגרד.

טבעונים טוענים ששום יעיל ביותר במניעה ובטיפול - אם תמצאו דרך להביא ילד בן שנתיים לאכול שום - שיחקתם אותה.


כיצד נמנע הדבקה חוזרת?


התולעים מטילות את הביצים באזור פי הטבעת והילדים מגרדים וכך נושאים את הביצים בדרך כלל מתחת לציפורניים וכאשר הם נוגעים בצעצועים או חפצים הם מפזרים שם את הביצים, שהן שרידות להפליא. אחר כך ילד אחר נוגע בהם ומכניס יד לפה והביצים עושות את דרכם למעיים, שם הן בוקעות וכך חוזר חלילה.

לפיכך, כל טיפול שניתן חייב לכלול גם מניעה של הדבקה עתידית.

הטיפול המומלץ הוא:
כבסו את הפיג'מה והמצעים של הילד.
בבית הקפידו שבעתיים על רחיצת הידיים של כולם ובעיקר מתחת לציפורניים. אם לילדים בבית יש ציפרניים ארוכות, הקפידו לגזוז אותן.
יידעו את הגננות שילדכם נדבק והוא מטופל, על מנת שיוכלו להודיע להורים אחרים שישימו לב. כמו כן, בקשו מהן גם שיקפידו בנושא נקיון הציפורניים שלהן כשהן מטפלות בילדים (החלפות חיתול/ ניגוב טוסיק).
לא משנה מהו המינון, הטיפול בורמוקס בדר"כ כולל מתן התרופה ואז חזרה על הטיפול לאחר פרק זמן מסויים. חשוב מאוד להקפיד גם על החלק השני של הטיפול.

במקרים קיצוניים של הדבקות חוזרות ונשנות, יש מקום להתייעץ עם הרופא לגבי טיפול תרופתי בכל בני הבית. עם זאת, אין להזניח את ההטיפול בכל ילדי הגן - שהוא המקום בו סביר להניח שמתרחשת ההדבקה החוזרת.



מידע נוסף על הנושא:
מתוך פורטל סטארדמד
מתוך האתר "באופן טבעי"




הרעיונות והעצות שהובאו במאמר ניתנו על ידי הורים מתוך נסיונם הפרטי. אין באמור לעיל משום עצה רפואית, ובכל מקרה של חשש לבעיה רפואית יש להוועץ ברופא מוסמך
© כל הזכויות שמורות