באיזה גיל הילד שלך?     0-3 חודשים   |   3-6 חודשים   |   6-12 חודשים   |   1-2 שנים   |   2-3 שנים   |   גילאי גן   |   גן חובה   |   ביה"ס היסודי   

קצת על הנבטה, וקצת על ממרחים

לקראת תחילת שנת הלימודים - המלצות על ממרחים טבעיים שאפשר להוסיף לכריך המסורתי, וגם הסבר על הנבטה: מה זה, למה זה טוב, ואיך מבצעים.

מאת: ליאת

המאמר מתאים לכל הגילאים

הנבטה


למה להנביט ?

כי זה בריא. הרבה יותר בריא. הרבה הרבה יותר בריא לאכול דגנים וקטניות שעברו הנבטה, לעומת כאלה שלא.
הנבטת הקטניות הופכת אותן בהדרגה מזרע (שהוא עמילני/חלבוני באופיו) לירק של ממש. ככל שמנביטים יותר, הנבט מייצר ויטמינים, במיוחד ויטמין C, המינרלים שבו הופכים זמינים יותר לגוף, הנבט מתעכל הרבה יותר בקלות וגם זמן הבישול מתקצר משמעותית.
כמות ויטמינים אופטימלית תהיה בדרך-כלל לאחר 50-100 שעות מתחילת הנבטה.

רצוי להנביט עד שנוצר נבט לפחות בגודל הזרע המקורי, ועדיף כפול. אפשר להנביט אפילו עד שנוצר ממש גבעול עם הלים, ואז מרוויחים גם את הכלורופיל.

ואם נסתכל על זה ברמה הפרקטית, הנבטה זו גם תעסוקה מצוינת לילדים, הם מאוד נהנים לטפל ולהשקות, ולטפח ולהסתכל, וכולנו כבר יודעים שכשהם מעורבים בהכנה של האוכל, גדל בהרבה הסיכוי שהם גם יאכלו אחר כך. זה באשכרה עובד.

ואגב, אפשר בהחלט למצוא בסופר זרעים מונבטים, בעיקר נבטוטים וכאלה. ההבדל בין נבטים ונבטוטים הוא אורך הנבט, ולא מעבר לזה, אבל צריך להודות שנבטוטים זה שם נורא חמוד.


עשרת הדברות למנביטים מתחילים:


1. להנביט רק עם קטניות טריות, שנקנו מהשקים הגדולים בחנויות טבע או בחנויות תבלינים.
2. רצוי שהנבט יהיה לפחות באורך הזרע.
3. רצוי להנביט באזור חשוך ומוצל (חשיפה לאור משפיעה על מרירות הנבט).
4. יש זרעים שמחבבים את שיטת הלחץ. זה לא כשהמנביט לחוץ מתי כבר יצוץ
הנבט, תמונה והסבר בהמשך.
5. לבעלי קיבה רגישה מומלץ לאדות קלות את הנבטים, בטרם האכילה.
6. בקיץ ובאזורים חמים ויבשים, רצוי לשטוף ולרענן הנבטים יותר מפעמיים ביום.
7. ריח רע מצביע על כשלון ההנבטה. נא להשליך לפח.
8. אפשר לשמור את הנבטוטים במקרר למשך מס' ימים.
9. יש קטניות שקל יותר להנביט (מש) ויש רגישות יותר (חומוס).
10. אסור בשום פנים ואופן להתייאש עם ההנבטה הראשונה לא מצליחה.

נאסף מפורום אורגני ובריאותי של ווינט, בכתבה "שיעור בהנבטה".


ואיך מנביטים ?


קודם כל, צריך להשרות ללילה שלם. אם מנביטים יותר מקטניה אחת, אז כל קטניה בצלחת נפרדת.
אחרי ההשריה, מסננים את הקטניות היטב,ואז יש כמה דרכים להנביט :
שיטת הצמר גפן : אפשר כמו בגן, לשים זרעים על צמר גפם רטוב ולחכות שיצמח. זה מצוין, אבל צריך לקחת בחשבון שאחר כך צריך להפריד את הנבטים מצמר הגפן, וזו עבודה מעצבנת אקסטרא.
שיטת המגש 1 : אפשר להנביט על מגש – מפזרים את הקטניות על מגש או תבנית ומכסים במגבת רטובה, סחוטה מעט. את המגבת צריך להחליף מספר פעמים ביום.
שיטת המגש 2 :
- מעבירים את הקטניות המושרות והמסוננות לכלי רחב ומפזרים בשכבה אחידה (בגובה של עד 2-4 ס"מ).
- מכסים את הכלי ב-2-3 שכבות של ניילון נצמד, ודוקרים 2-3 חורים בתוכו, כדי לאפשר אוורור
- את הכלי מכניסים לארון חשוך (לא במקרר) ל-24 שעות. אם רוצים, אפשר לערבב את התכולה באמצע כדי להבטיח נביטה אחידה.
- אחרי 24 שעות, כבר יש בדרך כלל נבטוטים חביבים (למרות שיש קטניות כמו חומוס, שצריכים טיפה יותר זמן).
שיטת הקערה : מניחים במסננת פלסטיק או מתכת, ואת המסננת מניחים בתוך קערה אטומה. אפשר לכסות במגבת יבשה לא שקופה, או בקערה נוספת. שוטפים הנבטים פעמיים-שלוש ביום.

חשוב מאוד לא להשאיר את הזרעים בשלולית של מים, הם ירקבו !

טבלת זמני השריה ונביטה

מפורום אוכל אורגני ב-ynet

"צריך לזכור שחום וחושך הם זרזי הנבטה. יש להמנע מלחשוף את ההנבטה לאור, שכן הנבטוטים יהפכו למרירים. בכל מקרה יש לשטוף את הקטניות/דגנים פעמיים-שלוש ביום, בכדי לשמור עליהם לחים, לרענן אותם ולמנוע את התייבשותם. באזורים יבשים ובימים חמים במיוחד רצוי לשטוף יותר מפעמיים ביום, בכדי למנוע רקבון ותסיסה. אם עולה ריח רע מההנבטה סימן שההנבטה לא עלתה יפה. יש להשליך ולהתחיל מההתחלה. " (יעל גרטי)

עוד על נבטים ונבטוטים, אפשר לקרוא פה וגם פה.


עוד כמה טיפים :
נבטים שגדלו בחושך, רצוי להעביר אותם לשמש לאיזה יומיים, כדי שיוכלו לפתח כלורופיל (הצבע הירוק)
אחר תחילת הנביטה, יישארו זרעים שלא נבטו. למניעת ריקבון, רצוי להוציאם, במיוחד כשמדובר בזרעים גדולים. קל להפריד אותם על-ידי מילוי הכלי במים - הנבטים המוצלחים צפים והאחרים שוקעים.
זרעים קטנים, כגון זרעי אספסת, מש או עדשים, מתאימים לאכילה ללא בישול, בעוד זרעים גדולים, כגון חומוס, סויה ושעועית, מצריכים בישול גם לאחר הנבטה, אלא שזמן הבישול מתקצר מאוד - 15-30 דקות, במקום מספר שעות.
ניתן לשומרם במקרר עד שבוע, אך רצוי לשטוף אותם כל יום-יומיים.


ומה עושים עם הקטניות המונבטות ?

הנה כמה רעיונות למתכונים, ואפשר (ורצוי) גם לחפש ברשת. יש המון!

עדשים ירוקים מונבטים
מבשלים בסיר עם מעט מים (אפשר להוסיף פטרוזיליה ובצל יבש), על להבה קטנה, עד שהעדשים רכים - כ- 10 דקות.
לשמירה על ערך תזונתי גבוה יותר - ניתן להביא לרתיחה, לכבות את האש ולכסות במגבת עבה לעשר דקות-רבע שעה.
אפשר לאכול את העדשים כמנה נפרדת, או לגוון אתם תבשילים אחרים, כמו אורז, או מרק.

ממרח חומוס
אפשר למצוא בהמשך הפוסט, את המתכון לממרח חומוס, ומאוד שווה להשתמש בו בחומוס מונבט.

מג'דרה
מכינים אורז מלא ו/או בסמטי (למי שלא אוהבים מלא), כרגיל.
ב-5 הדקות האחרונות של בישול האורז, מוסיפים את העדשים המונבטות ומערבבים.
כדי לשדרג את ההגשה, מוסיפים לאורז בצל, שטוגן ברבע כוס שמן, עם שום כתוש, כפית כמון ורבע כפית כורכום.

סלט עדשים ותרד
מבשלים עדשים מונבטות במים, משהו כמו 5-10 דקות, עד שמתרככים.
בקערה מערבבים עלי תרד צעירים (שקונים בסופר, באיזור העלים הירוקים) מוסיפים את העדשים המונבטות.
מתבלים כמו סלט ירקות – לימון, מלח, פלפל.

תבשיל עדשים
מבשלים עדשים מונבטות במים עד שרכות, מסננים, מוסיפים עלי בייבי ירוקים, שום כתוש, בצל מטוגן, מלח, פלפל, ושמן זית.

ופה יש עוד המון המון מתכונים נוספים :
http://www.beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?מתכונים_של_קטניות_ואורז


ועכשיו - ממרחים


אוטוטו, תודה לאלוהי הקיץ שנגמר, חוזרים לבית הספר, ולגנים, ומתחילות התהיות של "מה שמים להם בסנדויץ', ומה אורזים להם בתיק".
שאלה מצוינת, אגב, אין לי תשובות חד משמעיות עליה, אבל יש לי כמה רעיונות לממרחים טעימים וטובים, חלקם מככבים אצלנו בכריכים הביתיים שנאחנו מכינים בשבתות, או בערב, או אחר הצהרים, או לוקחים לפיקניק, ושאר מצבים.

אז קודם כל, שווה לסור לחנות הטבע השכונתית שלכם. לעיתים אפשר למצוא ממרחים טובים, דוגמת ממרחי פירות שמאוד אהובים אצלנו (יש בשילוב תפוח-אגס, ויש בשילוב תפוח-תמר). בשני המקרים מדובר בממרחים ללא תוספת סוכר, קצת צריך להתרגל לטעם (מתוק – אבל שונה מהרגיל, כלומר – יש מצב שבפעם הראשונה או השנייה תקבלו פרצוף "איכס", אבל להמשיך להציע !), הם טעימים להפליא.
באותן חנויות, אפשר גם למצוא ממרח שוקולד חרובים (שבדרך כלל מכיל שומנים מוקשים וסוכר חום שהוא פחות מומלץ), וממרח תמרים. גם הם נחמדים ביותר, יש של המון יצרנים, אין מנוס מלנסות מה הכי טעים.

חומוס ביתי, כולם יודעים איך להכין ?
האמת שנורא פשוט, באמת נורא פשוט.
לוקחים חצי כוס גרגירי חומוס, משרים לאיזה לילה, מבשלים עוד איזו חצי שעה עד שהם רכים.
כשמוכן, מעבירים את הגרגירים למעבד מזון (ושומרים בינתיים את מי הבישול).
מוסיפים 3 כפות טחינה גולמית משומשום מלא (יש גם בסופר השכונתי הרגיל)
1-3 שיני שום
עלי פטרוזיליה (ענין של טעם – אפשר להתחיל מקצת ולהוסיף אחר כך)
כפית מיץ לימון
קצת מלח ופלפל
טוחנים במעבד עד שמתקבל מרקם חלק, טועמים ומשפרים איך שרוצים (עוד שום, עוד לימון, עוד פטרוזיליה, וכו').
אם יוצא סמיך ורוצים להוסיף נוזלים, אז עדיף להשתמש בנוזלי הבישול של החומוס ששמרנו בצד.

יתרון – בריא וטעים הרבה יותר מכל החומוסים הקנויים (התעשייתיים זאת אומרת, לא נתווכח פה איזו מסעדה מכינה את החומוס הכי טעים (וברור שעלי קראוון לוקח בהליכה))
חסרון – בגלל שאין חומרים משמרים (מה שהופך את החומוס דנן לבריא מאוד מאוד), הוא מחמיץ אחרי יומיים או שלושה במקרר. מבאס, לכן מכינים בכמות קטנה.

למגדילי ראש של ממש, עדיף להשתמש בחומוס מונבט.

ממרח בטעם חלבה
לכל מי שלא מכירים את הפטנט, הוא מאוד פשוט –
בקערית קטנה, מערבבים בכמויות שוות טחינה גולמית (ועדיף משומשום מלא) ודבש.
יוצא ממרח טעים לאללה, בטעם חלבה.
לממהרים, אפשר לקחת לחם או פיתה מקמח מלא, למרוח שכבת טחינה, שכבת דבש, ולארוז 

על אותו פרינציפ, אפשר להכין גם :
ממרח שקדים : ערבוב של שקדיה וטחינה גולמית
ממרח חרובים : ערבוב של סילאן חרובים וטחינה גולמית
ממרח תמרים : ערבוב של סילאן תמרים וטחינה גולמית

ממרח טונה
יש המון ילדים שמאוד אוהבים טונה, אבל קשה לשים אותה בכריך כי היא נוטה ליפול מהצדדים.
אז אפשרות אחת – היא לשים אותה בפיתה.
אפשרות שניה, היא לערבב את הטונה עם קוטג' או עם מיונז, ולהפוך אותה לממרח. אם מורחים מיונז, אפשר בהחלט להוסיף פרוסות ביצה קשה (אבל רצוי לחכות לימים קצת פחות חמים, כדי שהכריך לא יתקלקל)

ממרחי גבינה
טוב, פה אין מתכונים מפליגים, כי גבינה זו גבינה
אפשר ורצוי להשתמש בממרחי גבינת עיזים או כבשים, ופחות ממרחי חלב בקר, אבל אין לי ספק שזה מעבר שצריך להתבצע בהדרגה, וצריך למצוא איזו גבינה טעימה לילד הפרטי שלנו.
מה שכן, אם כבר גבינה, אז עדיף כזו שיש בה עד 5% שומן, היות ובדרך כלל יש בהן יותר סידן וחלבונים מאשר בגבינה עתירת שומן.

ממרחי אבוקדו
אבוקדו זה נורא טעים, ומאוד בריא. נכון שהוא מכיל גם המון שומן, אבל זה שומן טוב, ומודה שבאופן אישי, אין לי בעיה שהילדים שלי יאכלו אבוקדו עד שיצא להם מהאוזניים.
אבוקדו אפשר לערבב עם הכל – עם ביצה קשה, ועם לימון, ועם מלח, ועם עגבניות, ועם בננות (!), מה שטעים לילדים שלכם.
רק שתגיע כבר העונה. נמאס לי לחכות.
© כל הזכויות שמורות