באיזה גיל הילד שלך?     0-3 חודשים   |   3-6 חודשים   |   6-12 חודשים   |   1-2 שנים   |   2-3 שנים   |   גילאי גן   |   גן חובה   |   ביה"ס היסודי   

מוזיקה קלאסית לילדים

רוצים שהילדים שלכם יכירו מוזיקה קלאסית, אבל לא יודעים איפה להתחיל? רן בר-יעקב, הורה וחובב מוזיקה, מציע מפת דרכים ותפריט מגוון.

מאת: רן בר-יעקב

המאמר מתאים לכל הגילאים

ראשית עלי לומר שאינני מוזיקולוג ולא איש חינוך מדופלם. ישנם מקצוענים אמיתיים שלמדו את הנושא באוניברסיטה. אני כותב כחובב גרידא וכמי שמוזיקה וחינוך מוזיקלי חשובים לו מאד.

הדבר המרכזי והחשוב ביותר לדעתי הוא להאזין למוזיקה "אמיתית". כלומר יש להמנע לחלוטין מיצירות "מעובדות לקטנטנים" ויצירות המנוגנות בסינטיסייזר. העיבודים האלה משולים לחטיף חסר כל ערך תזונתי. עבורנו לא כל-כך משנה אם התזמורת היא הפילהרמונית של וינה בניצוח קארייאן או תזמורת הרדיו האוזבקי בניצוח אחמדוביץ'. העיקר שמדובר בכלי נגינה אמיתיים, עבורם כתב המלחין את היצירה.

מה המטרה שלנו כהורים כאשר אנחנו משמיעים מוזיקה?

הפרדתי את הסקירה לשני פרקים שונים זה מזה: מוזיקה להאזנה ופעילות ומוזיקה להרגעה ולחלומות.
במוזיקה להאזנה ופעילות כוונתי לפעילות מאורגנת יחסית שבה עורכים כעין טקס קטן שבו מוציאים את הדיסק מהעטיפה, מקריאים את שם היצירה והמלחין, מכניסים לנגן ומאזינים. מדי פעם אפשר להפנות את תשומת הלב של הילד למשהו מעניין שקורה במוזיקה, כמו קצב (איטי או מהיר), כלי הנגינה שמנגן (כלי נשיפה? כלי מיתר? תוף?), האווירה (שמחה או עצובה?). אפשר גם להפוך את ההאזנה לחוויתית יותר ע"י הפעלות שונות (בהמשך אדגים כמה).
לעומת זאת, למוזיקה להרגעה ודמיון מאזינים בעיניים עצומות. מאמנים את הדמיון ושטים על הצלילים. נותנים למוזיקה לפעול במישור רגשי ולא שכלי.
אתם כמובן מכירים הכי טוב את אופי ילדכם ויודעים ומה יתאים יותר ומתי.

באופן כללי, המוזיקה צריכה להיות חלק מחיי הבית, גם להתנגן ברקע "סתם" וגם להיות מרכז של פעילות מסויימת. אם אתם לא מתחברים למוזיקה "קלאסית" דווקא, עזבו, נגנו מוזיקה שאתם מתחברים אליה יותר (אבל איכותית, עם כלי נגינה אמיתיים ולא עיבודים וסינתוזים חסרי-נשמה ועם מקוריות), לא יקרה אסון.

האזנה למוזיקה
האזנה למוזיקה iStockPhoto


מוזיקה להאזנה ופעילות


כמה נקודות התחלה

כדאי להכיר כמה מושגים שיעזרו לכם לבחור מה יכול להתאים לקטנטנים יותר ופחות. אגב, אהבה וחיבור למוזיקה לא קשורים לגיל, גם פעוט בן פחות משנתיים יכול לזהות יצירות ולהנות מהן.

מוזיקה תוכניתית

מוזיקה שמספרת סיפור; מוזיקה שמשרתת טקסט. כך למשל:
מוזיקה לבלט: "אגם הברבורים", "מפצח האגוזים" ו"היפהפיה הנרדמת" של צ'ייקובסקי, "סינדרלה" ו"דון קישוט" של פרוקופייב.
מוזיקה למחזות: "פר-גינט" של גריג, "פטר והזאב" של פרוקופייב.
תיאור של עצמים או סיטואציות: "קרנבל החיות" של סן-סאנס, "תמונות בתערוכה" ו"לילה על הר קירח" של מוסורקסקי, "אמריקאי בפריז" של גרשווין.
פתיחות של אופרות מכילות "תמצית מרוכזת" של נעימות מתוך האופרה - בלי שירה! הייתי ממליץ על קבצים של פתיחות ("אוברטורות") של מוצארט, רוסיני, בטהובן. בנוסף כדאי לחפש גם את "כרמן" של ביזה, "פורגי ובס" של גרשווין.
הסימפוניה השישית של בטהובן ("הפסטורלית"), "הסימפוניה האיטלקית" של מנדלסון.
"פולחן האביב" ו"ציפור האש" של סטרווינסקי.

לגבי כל מה שהזכרתי קיימים ערכים בויקיפדיה, מומלץ לקרוא קצת לפני ההשמעה כדי לדעת במה מדובר ועל מה לשים דגש (מה אמור לתאר כל קטע? האם הוא מצליח?)

אלגרו

alegro או vivace אלגרו הוא ציון של קצב מהיר ואוירה קלילה ושמחה. פרקים ביצירות כגון קונצ'רטו (יצירה לסולן או קבוצת סולנים ותזמורת) או סימפוניה (יצירה לתזמורת מלאה) מסומנים לפי ציון הקצב והאוירה.

בגדול ניתן לומר שכל פרק אלגרו, מכל קונצ'רטו של מוצארט או וויוואלדי או באך יכול להוות פרק קל להאזנה לכל גיל. כאן, משום שמדובר במוזיקה נטו ללא "תוכנית", כלומר טקסט או רעיון חוץ-מוזיקלי, מומלץ לשים לב לכלי הנגינה הסולנים ול"דו-שיח" שלהם עם יתר התזמורת.

להאזנה ההתחלה הכי טובה היא, מה לעשות, מוצארט. קנו דיסק של אוסף פתיחות Mozart Overtures (לא משנה של איזה חברה ואיזה מבצע). קנו דיסק של קונצ'רטי של מוצארט (רבים של קונצ'רטו), כנ"ל, לא ממש משנה של איזו חברה/מבצע הייתי מתחיל עם הקונצ'רטי לקלרנית, לאבוב ולבסון, הקונצ'רטו לחליל ונבל, קונצ'רטי לקרן, קונצ'רטי לפסנתר ותזמורת. לחובבי הצריבה והעריכה – אפשר ללקט פרקי אלגרו מקונצ'רטי שונים כפי שהזכרתי.

אם רוצים לרקוד לכו על ה- Orchestral suites של באך, או מוזיקה לבלט. אוספים שמכילים את "אגם הברבורים", "מפצח האגוזים" ו"היפהפיה הנרדמת" של צ'ייקובסקי יכולים להיות דבר מצויין.

להפעלות ולילדים קטנים נכתבו יצירות מתאימות במיוחד כמו סימפוניית הצעצועים של ליאופולד מוצארט (אבא של), פטר והזאב (פרוקופייב), קרנבל החיות (סן-סאנס), הבולרו של רוול וכל מה שהכנסתי תחת הכותרת של "מוזיקה תוכניתית".

עוד

סימפוניות קצרות של מוצארט (סימפוניות 25 עד 38)
האלגרו מתוך "מוזיקת לילה זעירה" של מוצארט – משחקי קצב
הפרק הראשון מתוך הקונצ'רטו לחצוצרה מאת היידן
"מוזיקת מים" (במיוחד פרקי המינואט) ו"מוזיקה לזיקוקי די-נור מלכותיים" מאת הנדל
כל סימפוניה של היידן – בעיקר כאלה עם שמות מצחיקים ("הקוקיה", "התרנגול" , "השעון", "הצבאית". נסו לחפש עם הילדים את המוטיב שבגללו הן נקראות כפי שהן נקראות)
השביעית של בטהובן – יאללה, דיסקוטק!
הפרק השני של הסימפוניה התשיעית של בטהובן – לשים לב לתופים


פעילויות מכוונות

סביר שהפעילות המכוונת תשתרע על כחמש עד עשר הדקות הראשונות של היצירה. לאחר מכן אין כל-כך סבלנות לפעילות מובנית. לא נורא, הדיסק ימשיך להתנגן ואפשר לחזור לעוד כמה דקות פעילות אחרי ש"מתרעננים" במשהו אחר לצלילי המוזיקה.

אפשר לנסות לצייר את הצלילים. בהקשר הזה, כדאי לקרוא את המאמר הזה (זהירות, הפונט מזעזע) על אומנות הצבע והצליל של קנדינסקי.
אפשר לצעוד ולרקוד לפי הצלילים. לא רק של מוזיקה קלאסית, כמובן, גם מוזיקה אירית, מוזיקה של להקת "שבע", מה שבא ליד ומה שאתם נהנים ממנו כמובן.
משחק לקבוצה: מחלקים ציור של כלי נגינה לכל ילד. כל ילד צריך להניף את הציור שלו, או לקפוץ במקום, כאשר הוא שומע את כלי הנגינה "שלו" (מומלץ להשתמש ביצירות של פרוקופייב או רוול).
"השתוללות מבוקרת-מוזיקה" קצב איטי ושקט – הולכים על קצות האצבעות, הקצב מתגבר, יש יותר תופים, חצוצרות, מתחילים להתפרע ואז חוזרים שוב ללכת על קצות האצבעות. צריך להכיר את היצירה כדי לראות איך זה משתלב. למשל הבולרו של רוול מתחיל שקט-שקט והולך ומתפרע יותר ויותר.


מוזיקה להרגעה ודמיון


כאן המטרה שלנו שונה לגמרי. אם ב"האזנה ופעילות" ניגשים למוזיקה דרך השכל (ניתוח קוגניטיבי) הרי שכאן משחקים הרגש והדמיון תפקיד מרכזי.

לקראת סוף היום, או בשבת אחרי ארוחת צהריים, אחרי הבריכה או סתם כשבא להוריד הילוך. לא נדרשת האזנה מאד מרוכזת אלא הטמעות באוירה. מומלצת האזנה בעינים (ופה) סגורים. ניתן לדמיון לעבוד, להוליך את המחשבות על גלי הצלילים ולחוש במתיקות שתיקח אותנו למחוזות רחוקים.

המלצות

בחרתי יצירות נפוצות אך לא משעממות. רוב היצירות לא שקטות ורגועות לכל ארכן, אלא מכילות הפתעות קטנות.
הסוויטה לצ'לו סולו מס' 1 מאת באך.
הפרק הראשון של סונטת "אור הירח" מאת בטהובן.
"גראנד פרטיטה" של מוצארט.
גימונפדים (Gymnopedies) של אריק סאטי.
"אחר הצהריים של פאון" של דביסי.
הפרק הראשון מתוך הסימפוניה החמישית של וואהן-וויליאמס (Vaughan Williams).
הפרק השני (largo) מתוך הסימפוניה מס' 9 ("מהעולם החדש") מאת דבוז'אק.
"קונצרט קלן" של קית' ג'ארט The Köln Concert Keith Jarrett.
ואפשר גם לשים דיסק של הארפריסאד צ'אווארסיה, נגן הבנסורי (חליל עץ הודי).


תכל'ס


אין ברירה, צריך לעבוד קצת.

היכן משיגים?
בחנות תקליטים כמובן. בחנות עם מחלקה קלאסית טובה (למשל "התו השמיני") ניתן למצוא מדף של "מוזלים", רוב מה שציינתי כאן ימצא שם. אפשר להעזר במוכר, לומר לו את שם היצירה והוא כבר יאתר את הדיסק עבורכם.
וכאן יש רשימה מכובדת למדי של מקורות להורדה חינמית חוקית ברשת. כמובן שהורדה דורשת עריכה וצריבה.
ו... טוב... אתם יודעים...

טוב מראה עיניים
"מפצח האגוזים" שיצא בקלאסיקלטת מאד מוצלח (תיאטרון בובות חמוד). לעומת זאת אל "חליל הקסם" בהוצאה זו אל תתקרבו!
אם תוכלו להניח יד על הסרט "פנטזיה" (1948) של וולט דיסני, זכיתם!
יש DVD-ים של באלטים אבל הם די יקרים (לחובבי הז'אנר בלבד).
לילה. הילד/ה לא נרדם/ מסרב לישון. תכוונו לערוץ mezzo בממיר שלכם, סיכוי סביר ליפול על קונצרט, לראות מנצח בפעולה, כלי נגינה אמיתיים. רבע שעה של עניין לכם ולילד – והופ – למיטה.

ספרים
"התזמורת" של יעקב מישורי ודני קרמן (רשמית הוא "אזל בהוצאה", אבל השגתי אותו בחנות צומת ספרים).
ויש ספר חדש לילדים על מוצארט שמפרט בעיקר את עלילת חליל הקסם. יש גם דיסק.

ברשת
מדריך למוזיקה קלאסית למתחילים (מאת המחבר)
© כל הזכויות שמורות